השעה 21:00, שלוש שעות לפני התקיפה הלילית הגדולה ב”מטרו” של חמאס, מצלצלים הטלפונים האדומים ללא הרף וזורמות פקודות חדשות – מבעד לדלתות הסגורות ומול המחשבים המסווגים של אגף המודיעין בפיקוד הדרום. מפקד הפיקוד, אלוף אליעזר טולדנו, פוסע במסדרונות הבסיס, ומתמרן באותן שעות קריטיות בין יעדי התקיפה לבין הפריסה של כוחות החי”ר ומטוסי חיל האוויר. בידו האחת – הוא משוחח עם מפקד חיל האוויר וביד השנייה – הטלפון לרמטכ”ל, שנותן אור ירוק לפעולה שתוכננה במשך כמה שנים.
סיכול רשת המנהרות של חמאס אומנם נמשך ימים ספורים ועורר ביקורת בשל כישלון “תרגיל ההונאה”. אך קדמו לכך שנים של היערכות מדוקדקת שהתלכדה לכדי תוכנית “מכת ברק”, וכללה איסוף מודיעין והתחקות אחר האויב, פיתוח דרכי פעולה אפקטיביות וגיבוש מהלכי תודעה. המטרה שהונחה על השולחן: לגרום לחמאס לחשוב שכוחותינו עומדים להיכנס קרקעית לרצועה ולהנחית עליו מכת אש משולבת, שתפגע בכמה שיותר פעילים ובתשתיות הטרור התת-קרקעיות.
כך נהרסו מאות קילומטרים של מנהרות ה”מטרו” של חמאס
23:30, הציפייה בחדרי אגף המודיעין של הפיקוד מתגברת ושעת השין קרובה מאי פעם. לקראת חצות, דובר צה”ל מוציא הודעה שמעוררת לא מעט בלבול וסערה בעולם: “כוחות אוויריים וקרקעיים של צה”ל תוקפים כעת ברצועת עזה”. בחמאס מעריכים שהחלה מתקפה קרקעית ישראלית והכוחות שאמורים לבלום פלישה כזו יוצאים מהמסתור, ומפרסמים הצהרה בעקבות המהלך: “האויב מבצע תקיפות ראווה כדי ליצור הרס, ומתוך היעדר יכולת להתמודד עם ההתנגדות. זה לא ישפיע על שום דבר”.
השעה 00:00, מטוס הקרב הראשון של חיל האוויר תוקף ברצועה ואליו מצטרפים כל כוחות האוויר, הארטילריה, השריון והמרגמות. מחוץ לחדרים שבהם יושבים אנשי המודיעין, ניתן לשמוע את התקיפות ומבפנים – לראות אותן בזמן אמת. “התכנסנו כולנו בתא התקיפה יחד עם הבכירים וראינו את זה קורה בלייב, זה היה רגע מטורף ומרגש”, משחזרת ראש מדור תת-קרקע רב-סרן ק’ בריאיון למגזין N12.
דובר צה”ל
“160 מטוסי קרב טסים לכיוון הרצועה – כמעט בכינו מהתרגשות. הרגשנו שעשינו היסטוריה”
תחת רס”ן ק’ פועלות שלוש ראשות חוליה, שמובילות את המלחמה בתת-הקרקע של חמאס: סגן ע’ מאתרת את יעדי התקיפה, סגן ש’ מקשרת בין המודיעין לאש וסגן ה’ מספקת תמונת מודיעין אסטרטגית שמשפיעה על קבלת ההחלטות. לצידן עומדת סרן ד’, ראש מדור מערכה במודיעין פיקוד הדרום, שאמונה על מתן תמונת המצב המודיעינית, בין היתר לתחום התת-קרקע. “בכל יום מצאנו צורה חדשה לתת-הקרקע וגיבשנו דרכי התמודדות. ריכוז המאמץ היה אדיר – בסדר גודל של מאות מטרות שאותן צריך לתקוף”, מספרת סגן ע’. “כשהבנו שכל זה אמיתי וראינו על המסכים 160 מטוסי קרב טסים לכיוון הרצועה – כמעט בכינו מהתרגשות. הרגשנו שעשינו היסטוריה”.
“הייתי בחופשת לידה ולמוחרת כבר התייצבתי בפיקוד”
מה עבר עליכן כשהבנתן שתוכנית התקיפה הולכת לצאת לפועל, לאחר עבודה כל כך אינטנסיבית שנפרסה על פני כמה שנים?
ע’: “אף אחד לא ידע שניכנס לתוך מבצע כזה. היום-יום שלנו הוא הכנה ועבודה, איסוף מודיעין ועיסוק בכל העולם הזה. כשהבנו שמתחילים ללכת לכיוון מימוש התוכנית, זה היה הלם. לא חשבנו שיוציאו אותה ככה כל כך מהר”.
ק’: “הייתי בחופשת לידה בבית עם תינוקת בת חודשיים. ראיתי את הכותרות בחדשות והבנתי לבד לאן זה הולך. בהתחלה אמרתי שזה אולי לא רציני ושקרה הרבה בשנים האחרונות כשנכנסו להתחממות. בכל זאת שלחתי הודעה למפקד שלי כדי לראות אם זה באמת רציני, למוחרת כבר התייצבתי בפיקוד והתארגנו מעכשיו לעכשיו. אף אחד לא הכריח אותי לבוא, להפך – אני עובדת על זה מאז שאני חיילת, ומאוד התרגשתי להגיע ולעזור. היה לי קשה לשבת בבית ולתת לזה לקרות ככה”.
ופתאום הכול קרה בבום
ע’: “זה היה תחילתו של טירוף. בחירה, הכנה ובדיקה של כל המטרות והמודיעין – לראות שהכול עומד ובתוקף שהוא צריך להיות בו, לוודא שכל הדברים שאנחנו יודעים על המקומות עדכניים ועדיין קיימים. אם לא היינו יודעות לנהל את זה בצורה נכונה, זה יכול היה בשנייה להפוך לכאוס אחד גדול”.
ק’: “כשהגעתי זה היה כמו ג’אגלינג. יש הרבה מוקדים למדור וכל אחת בשלה, צריך לתאם בין כולן, לראות שהדברים מסתדרים ואיך הם מתפתחים. כל אחת יושבת במקום אחר ואני טיילתי בין הבסיסים. זה ממש בלאגן שלם, הרבה עבודה שחלקה שחורה וחלקה עם הרבה מאוד אחריות”.
ש’: “ידענו שמתישהו נפגע במנהרות של חמאס והייתה עבודה אינטנסיבית סביב התקיפה הזו. עבדתי ועבדתי, ולא הצלחתי לקלוט באיזו סיטואציה אני נמצאת. הייתי צריכה להכין את המטוסים לעמוד בזמנים מאוד דחופים שנקבעו כדי שכל המטרות ייכנסו למטס המיועד, מבלי שנפספס דבר. כל הפיקוד היה על הרגליים – מאחרון החיילים ועד דרגת האלוף, והיו דברים שנדרשנו לאשר ברגע האחרון”.
דובר צה”ל
התשתיות נהרסו – אך רק פעילי חמאס בודדים חוסלו
וכך, נמשכו התקיפות הנרחבות באותו הלילה במשך כ-40 דקות רצופות, שבהן תקף צה”ל עם 160 מטוסי קרב מ-12 טייסות שונות, פגזי ארטילריה וטנקים כ-150 מטרות, וקילומטרים רבים של רשת המנהרות הפנימית של חמאס הושמדו. אך מי שמכיר מקרוב את התמונה המלאה יודע שבהפצצות נהרגו רק פעילי חמאס בודדים, הרבה פחות מכפי שכוונה לכך ישראל.
ולמרות זאת, הקצינות מסופקות מהתוצאה ונותנות לביקורת שנשמעה על כישלון “תרגיל ההונאה” לחלוף לידן. “זה היה מוצלח להישג הנדרש, יצאנו עם פגיעה בתשתיות של חמאס בצורה מדהימה. כשהתוכנית יצאה לפועל, הבנו שפגיעה בפעילים כבר לא תקרה והמטרה הייתה לפגוע בתשתיות, לייצר הרתעה ולגרום לתושבים להבין איך חמאס משתמש בשטח שלהם כדי למלא את הצרכים שלו”, אומרת סגן ע’.
“התת-קרקע של חמאס הוא נפח כל כך אסטרטגי וזה ממעיט להגיד שהיו פחות פעילים שנהרגו. כל כך הרבה קילומטרים שהושמדו זה דבר יקר לחמאס. יש החלטות שמתקבלות ברגע האחרון לגבי ההישגים הנדרשים ולא כולן שלנו”, מוסיפה רס”ן ק’ ומבקשת לדמות את הפעולה למצב שבו היו תוקפים את מטוסי חיל האוויר. “זה מטורף ואם הטייסים היו בפנים – זה היה עוד יותר מטורף, אבל אי אפשר להוריד מההישג. זה עדיין היה אירוע גדול. לחמאס אין חיל האוויר, אבל תת-הקרקע אלו המטוסים שלהם. אומנם הטייסים לא מתו, אבל המטוסים שלהם ‘אאוט'”.
עולה אצלכם החשש שבמבצע הבא יהיה קשה עוד יותר לצוד את ראשי חמאס, לאחר שהניסיונות לחסל את מוחמד דיף לא צלחו ובשל העובדה שבעזה מודעים יותר ליכולות של ישראל?
ק’: “אני חושבת שהאויב מתקדם מאוד, אבל אנחנו תמיד משתדלים להיות צעד אחד קדימה ולראות רגע את הבאות. גם אחרי צוק איתן אמרו שבמבצע הבא יהיה קשה יותר. האויב משתכלל, זה נכון ולא צריך לזלזל בו. אבל זו בדיוק העבודה שלנו, למצוא את הפתרונות היצירתיים כדי לגרום לזה לעבוד גם בפעם הבאה”.
“הרקטות הן הכלי הכי חזק של חמאס נגדנו”
חיל האוויר פעל 7 פעמים ב-7 מבצעים שונים במהלך 11 ימי הסבב, והצליח להשמיד כ-150 קילומטרים של מנהרות בכל רחבי רצועת עזה – מבית חאנון ועד רפיח. יחד עם זאת, האיום הגדול מבחינתה של ישראל הוא הנשק והארסנל הרב שעדיין יש בידי החמאס והג’יהאד האיסלאמי. חלקו הגדול מיוצר באופן עצמאי ברצועה, ובשנים האחרונות אף חל שיפור בטווח ובראשי הקרב של הרקטות הללו. “אלו יכולות קצת יותר מורכבות”, מודה סגן ע’. “צה”ל מנסה לעשות כל שביכולתו כדי לנסות למצוא להן פתרונות כאלה ואחרים. זה משהו שאף פעם לא נוותר עליו, אבל ידענו תמיד שזה הכלי הכי חזק של חמאס נגדנו”.
דובר צה”ל
“אם לא היינו יודעות לנהל את זה בצורה נכונה, זה יכול היה בשנייה להפוך לכאוס אחד גדול”
יכול להיות שאין עדיין בידי צה”ל את היכולות המספקות כדי להשיג את המטרה הזו?
ע’: “אני חושבת שצה”ל משתפר ומתפתח מפעם לפעם. זו הייתה עוד למידה ועוד נקודה בדרך שלנו להתקדמות ולהתייעלות”.
ק’: “גם כיפת הברזל כרגיל הייתה מצוינת ותמכה בזה. אף אחד לא רוצה לחשוב על מה היה קורה בלעדיה”.
בד בבד, בין תכנון התקיפה והעיסוק המתמיד אחר איסוף המודיעין, נשמעו התרעות ‘צבע אדום’ ברחבי הארץ, שמחד עוררו דאגה בקרב חמש הקצינות שחשבו על משפחותיהן שבבית ועל החיילים ששרויים תחת לחץ נפשי ומאידך – הזכירו להן שהן כאן כדי להגן על המדינה כולה. “את יודעת שכל תקיפה שלך עלולה להביא לעוד שיגורים ליישובי העוטף, אבל את מבינה שבעצם יש לזה יתרון שהוא עתידי. הוא אולי לא עכשווי וזה נורא קשה – אבל קיימת ההבנה שעושים פה משהו עם אמירה מאוד גדולה שיהיה שווה את החוויה העכשווית”, מדגישה סגן ע’.
ה”מטרו” של חמאס – מבט מבפנים
העולם התת-קרקעי ברצועת עזה התפתח עוד הרבה לפני שחמאס תפס בה את השלטון לפני 14 שנים. כבר עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה נחפרו המנהרות הראשונות ברצועה, ששימשו תחילה להברחת אנשים ובהמשך – החלו להבריח דרכן גם סחורות ואמצעי לחימה ששימשו להתעצמות צבאית. למרות שהמנהרות ההתקפיות שימשו את חמאס שנים לפני “צוק איתן”, בתקופה הזו התחזק אצלו באופן משמעותי השימוש במנהרות התת-קרקעיות ככלי אסטרטגי – שהפך לפרויקט הדגל של חמאס.
ה”מטרו” של חמאס, שנחפר באינטנסיביות לאורך השנים האחרונות, לא קיבל בכדי את הכינוי הזה בצה”ל. ניתן לדמות אותו לרכבת תחתית שפרוסה מתחת לאדמה – וכוללת ‘תחנות’ ו’קווים’ רבים שמחברים בין כל האזורים והשכונות בעזה. ראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דיף מפקד על רשת המנהרות הפנימית ומקציב לה עשרות מיליוני דולרים בחודש לפיתוח תשתיות הטרור התת-קרקעיות. גם כשפרצה הקורונה המשיך חמאס להפנות את מיטב כספו למימון הפרויקט, ולא לטיפול באוכלוסייה העזתית. עלותו של קילומטר אחד נאמדת בכחצי מיליון דולר, ובסופו של דבר הבנייה מתורגמת לשורה של פעולות נגד ישראל – מפעילות התקפית ועד לירי מרגמות.
העיר התת-קרקעית הפכה לתעשייה של עזה וכוללת תשתיות חשמל, שירותים ומקלחות, חדרי מנוחה והתארגנות לפעילים. בכירי חמאס כמובן נהנו מתנאים מיוחדים במהלך “שומר החומות” ושהו בחדר פרטי, שממנו הם קיבלו עדכונים שוטפים על ההתרחשויות של המבצע הצבאי, שיגרו איומים לעבר ישראל וכמובן ניזונו מהדיווחים בתקשורת הישראלית.
התפקיד שהחל בלי חפיפה והפך לתוכנית מבצעית שלמה
רס”ן ק’ עסקה בנושא הפגיעה ביכולת המנהור של חמאס עוד לפני שהוקם המדור. היא הגיעה כחיילת בשנת 2016 לחוליה חדשה לחלוטין שמטרתה הייתה חקר היכולות האלו – ובהן נדרשה להעמיק מקצה לקצה בכוחות עצמה. “לפני זה חמאס התחילו, אבל אנחנו עוד לא התעסקנו בזה באופן רשמי. זה היה מאוד מאתגר, בהתחלה התבאסתי מזה והייתי מתוסכלת מכך שאת כל החברים שלי מהקורס מלמדים מה לעשות – ורק לי אומרים: ‘תסתדרי, אין מי שילמד אותך'”, היא מודה. “אחרי שקצת נכנסתי למים, כל דבר שמצאנו היה חדש ומרגש. זה משהו שאף אחד לא ידע עליו כלום”.
MOHAMMED ABED, AFP
“כשהתוכנית יצאה לפועל, הבנו שפגיעה בפעילים כבר לא תקרה והמטרה הייתה לפגוע בתשתיות”
אז כל העולם הזה היה לכן זר בהתחלה.
ש’: “בשבילי זה היה החיכוך הראשון גם עם עולם היעדים וגם עם הזירה העזתית. ידעתי שיש מנהרות בעזה, אבל לא הבנתי את סדר הגודל ואת האחריות שיש למי שמתעסק בזה. הרגשתי את הטירוף ושזכיתי להיות במעמד הזה”.
ק’: “הוא היה זר וחדש לכולם, לא ידענו איך לעשות את זה. כשאמרו לי לפני בערך ארבע שנים ‘תחפשי מנהרות של חמאס’, דמיינתי שמדובר במנהרה שהיא כמו קו על המפה. לאט לאט כשחקרנו וחיפשנו, הבנתי שמדובר ברשת – ב’מטרו’. היום זה מושג שגור וכולם קוראים לזה ככה. בזמנו זה לא היה מובן”.
ק’ לעולם לא תשכח את הפעם הראשונה שבה ישבה בתור חיילת טרייה והחלה לחקור את רשת ה”מטרו” של חמאס. “אני זוכרת את עצמי בתור חיילת צעירה קולטת את זה בפעם הראשונה, יושבת מול המחשב ובוכה. אני אומרת לעצמי: ‘אוי ואבוי, אנחנו עכשיו לא יודעים כלום ואם מחר יש מלחמה – אז חיילים ייחטפו וימותו. אנחנו לא יודעים כלום על המטרו המטורף הזה’. ברוך השם, המלחמה נדחתה”.
“עצובים כשילדים נפגעים בתקיפות, לא רוצה לפגוע באף חף מפשע”
סגן ש’ עומדת בראש החוליה האחראית להוציא את ממצאי הפענוח מן הכוח אל הפועל וממירה את המודיעין המתקבל למטרות. באמצעות איסוף קצוות החוטים המודיעיניים, היא בונה מיקוד שלפיו נתקפת המטרה – בשיתוף פעולה הדוק עם הקצינים במרכז האש. “בימים הראשונים של המבצע ישבנו בתא עם הרבה לחץ והיינו באטרף סביב כל המטרות. בסוף אני נעזרת במידע המודיעיני כדי להמיר אותו למטרה, וע’ תומכת בכל הפן של נראות המטרה ומה שמסביב. בכל פעם שבה היא הופיעה בתא שלי, הרגשתי הקלה”.
“זו הייתה אינטנסיביות כל כך גדולה, חוסר בשעות שינה והתעסקות מתמדת. רק בזכות ההבנה של כמה הדבר הזה גדול, הצלחתי לשים את עצמי בצד לשבועיים ולא לחשוב על שום דבר חוץ מזה”, מוסיפה ש’. “אני חושבת שהפגיעה ב’מטרו’ של חמאס קריטית בעיקר מבחינת התפיסה שלהם כארגון. הם רואים בו מרכיב כל כך מרכזי ואומנם מחדשים ומתייעלים – אבל אנחנו איתם”.
כשהיו פגיעות שהתפספסו והובילו לפגיעה בחפים מפשע, זה ישב עליכן?
ק’: “קורים דברים כאלה. ילדים נפגעים בתקיפות, כי חמאס משתמש בילדים ובאזרחים שלו כמגן אנושי – בניגוד לצה”ל שעושה את כל המאמצים בעולם להימנע מלפגוע בהם. מטרה עוברת כל כך הרבה אנשים בדרך ואישורים שצריך לתקף בכל פעם מחדש כדי לא להגיע למצב כזה. קורים לפעמים מקרים כאלו לצערנו ואנחנו עצובים”.
ש’: “אני לא רוצה לפגוע באף חף מפשע, אבל עושים כל כך הרבה מאמצים. אני שלמה עם עצמי שעשיתי את כל מה שיכולתי וקורים מקרים”.
סגן ה’ אמונה על הסתכלות וניתוח של חמאס לאורך זמן, ולבסוף איתור ההזדמנויות הפתוחות למימוש נגדו. על התוכנית של הריסת ה”מטרו” היא מספרת: “זו עבודה של שנים מול אויב משתנה ודינמי, שמצריכה מעקב אחר פעולותיו והשפעותיהן. על בסיס מעקב זה, נבנית תמונת המצב שלפיה נקבעים היעדים”.
הטכנולוגיה עוזרת להרכיב את הפאזל
תוכנית התת-קרקע של חמאס העסיקה את אמ”ן לא רק בלילות הלחימה המורכבים, אלא מהרגע שהתגלתה. לאורך השנים השתמשו באגף באמצעים טקטיים מגוונים, כדי לייצר יכולת מודיעין גיאוגרפי בתוואי השטח המורכב הזה. התוצאה – תמונה המשלבת מודיעין קלאסי של מטרות, בכירים ויעדים, לצד מיפוי גיאוגרפי הכולל את המנהרות. השלב הראשון התמקד באיסוף מודיעני מסיבי – ובסופו כמויות המידע העצומות עובדו באמצעות פיתוחים טכנולוגיים שאפשרו ליצור תמונה אחת ברורה. וכך, במהלך השנים ובזמן אמת, הם עקבו מקרוב אחר השינויים בשטח ועל כל התקדמות בתוכנית המנהור של חמאס.
“החזרנו את חמאס שנים אחורה, זו עבודה מטורפת. לוקח הרבה מאוד זמן להחזיר את המנהרות האלו”
סרן ד’ עסקה לאורך כל “שומר החומות” בהרכבת הפאזל המודיעיני השלם, תוך ירידה לפרטים הקטנים ביותר ובידיעה שבתפקידה אין מקום לטעויות. “אני מחברת אותם לחוויה של האויב – הנקודה שבה יש לפגוע לכאב מקסימלי, הנכס בעל החשיבות הגבוהה ביותר, ההשפעה של הפגיעה עליו והנקודות הרגישות”, היא מסבירה. “התפקיד שלי הוא להכיר את האויב מקרוב ולדעת מהן החולשות הכי גדולות שלו. בתחום התת-קרקע החשיבות הבולטת היא פגיעה בערעור היציבות של חמאס, החשיבה שלו ותכניותיו האופרטיביות. אנחנו מציגים את תמונת המצב שהרכבנו לבכירים בחטיבות ובאוגדות, שבונים על בסיסה דרך פעולה למצבים מסוימים”.
ההסלמה הבאה בעזה מעבר לפינה? “זה פתאום יכול להתפוצץ”
האם אתן חושבות שמבצע “שומר החומות” עשה את שלו או שאנחנו עדיין לא שם?
ע’: “יש לו השפעה מאוד חזקה, בעיקר בעולמות שלנו של התת-קרקע. אני חושבת שחמאס חושב יותר מפעם על כל פעולה שלו. רק אם אתה מבין את האויב, אתה מבין עד כמה קשה להתמודד עם רצועת עזה. זה לא משהו שייגמר ביום ולא במבצע אחד, אנחנו כל הזמן עובדים ובמרדף אחר הדברים הכי חדשים, כדי להיות באחיזה הכי חזקה שאפשר מול האויב הזה. הוא מאוד מאתגר, אגרסיבי ואימפולסיבי – או שהוא לא עושה כלום או שעושה ב-100%”.
ק’: “בתחום שלנו החזרנו את חמאס שנים אחורה, זו עבודה מטורפת. לוקח הרבה מאוד זמן להחזיר את המנהרות האלו”.
אפשר להגיד שזה עלול להשליך על הזירה הצפונית?
ע’: “לרוב הזירה הצפונית מנסה להישאר קצת יותר רגועה. אם העניינים שם מתחממים, זה הרבה יותר חם ו’מסוכן’. אני חושבת שהם לרוב נמנעים מדברים שהם לא צריכים להתערב בהם”.
על רקע המתיחות הנמשכת מול הרצועה ובפרט לאחר סיכול הפיגוע הגדול שתכננו פעילי חמאס ביהודה ושומרון, קיים חשש תמידי שאנו עלולים להתגלגל ל”פינג פונג” חדש עם ארגוני הטרור בעזה בדמות מלחמת התשה פתוחה.
“זה פתאום יכול להתפוצץ ואף אחד לא יחשוב על כך ובגלל זה אנחנו תמיד מוכנים לכל תרחיש”, מדגישה סגן ש’. “אנחנו לא רוצים שתפרוץ מערכה נוספת, אבל אפשר להבטיח שאף אחד לא נשאר מובטל וממשיכים לעבוד קשה מסביב לשעון – גם אם אנחנו לא רוצים להגיע אליה”, מסכמת רס”ן ק’.
Note: This article have been indexed to our site. We do not claim ownership or copyright of any of the content above. To see the article at original source Click Here
