חוכמת ההמונים למיגור המגיפה

מדורי הדעות והמכתבים למערכת מוצפים לאחרונה בדעות שונות ובעיקר בחילוקי דעות לגבי הטיפול הנכון במיגור המגיפה חדשה. מאחר שלשלטונות הבריאות אין מספיק ניסיון בגישה למגיפות ובשל “השתלטות גורמים אפידמיולוגיים אינטרסנטיים”, יש מקום לקרוא ברצינות המתבקשת את מכתבי ומנשרי הציבור שזו היא הרי חוכמת ההמונים הידועה.

ליקטתי כמה מכתבים נבחרים שנועדו להדגים את התופעה:

“… אין ספק כי הגישה למגיפה חייבת להיות מבוססת על עובדות, אלא, שאלו עדיין לא ברורות. ההוכחה שאין צורך בחיסון או במאמץ מחקרי כלשהו מוכחת על ידי כך שכל המגיפות בעולם נעלמו. כל זאת, ללא חיסונים ובמינימום מחקר. חבל על הכסף שהממשלה מוציאה…”. יוגב בן סימן, לולן, משק בן סימון

“… המחקר שערכו עמיתיי ואני משך השנים האחרונות, בהן חקרנו את התנהגות הוירוסים השונים, העלה כי ניתן בהחלט להתגבר על כל מחלה הנגרמת בשל תקיפת וירוס את המערכת החיסונית על ידי הרתחת מים  ושתייה של תה צמחים שאני מייצר”. ד”ר דויד ויסוצקי, המעבדה למחקר ביולוגי מתקדם, עפולה

“… אילו הממשלה הזו היתה מקבלת החלטות על בסיס מידע מדויק ובהתייעצות עם גורמי מחקר שאינם שבויים בקונספציה של יעילות חיסונים, היינו יכולים למגר את המחלה, לפתוח את המשק ולסגור את ההוראה מרחוק. ברור כי אין רואים את הוירוס שאינו קיים והוא בסך הכל טעות אופטית שיוצרה במעבדות להפחדת הקהל”. פרופ’ אזולאי חיים, המחלקה לחקר החלב, הפקולטה לחקלאות

“… ברור כי המעביר העיקרי של המחלה מאדם לאדם אלו הן מחטי ההזרקה החד פעמיות. הכנסת המחט לתערובת של וירוסים מוחלשים בנסיוב מטו־טוקסילן גורמת, כנראה, להיצמדות מעטפת הנגיף על המחט ועם החדירה אל מתחת לעור, מיד הנגיף משכפל עצמו במהירות של הכפלה כל 32 שניות. לכן ברור כי רק מתן התרופה דרך הפה ימנע את המגיפה”. חיים מזריקיצקי, מומחה, מכללת ד’אקוסטה

גם הוועדה העצמאית לייעוץ בנושאי המלחמה בקורונה ביקשה לפרסם את ההחלטות שהתקבלו פה אחד בישיבה עם טובי המומחים למתן עצות (פרויקט אחיתופל):

“אנו ממליצים כי כל החלטה שתתקבל בנושא מתן החיסון השביעי, תתבסס על שיעורי תמותה ותחלואה מבוקרים בניסוי כפול סמויות, שיתבצע על ידי מכון אובייקטיבי, ללא כוונת רווח. בהסתמך על התוצאות שיהיו מובהקות, יביא ראש הממשלה את הנושא לדיון מול הוועדה שלנו ובכך יושם קץ לבלבול האוכלוסיה”. בשם הוועדה 14 שמות: 10 פרופסורים, 1 יועץ משפטי, מר יוגב בן סימון, 2 נציגי ארגון למב”א (לא מתחסנים בשום אופן)

מסקנה: ככל שקבלת ההחלטות נעשית בתנאי אי ודאות וככל שקצב השינויים עולה על יכולת הקליטה ועיבוד הנתונים, אפילו בעזרת בינה מלאכותית, יכולתו של מביע דעה כלשהי – מתמטיקאי מודלים, מנהלת מחלקה או לולן מהצפון – תהא שווה ליכולת הקברניטים להציע דרכי פעולה יעילות.

לקריאה נוספת: “השלומיאליות בצבא”, ספר שיצא לאור ב-1979 בהוצאת מערכות. בפרק הפתיחה קטע קצר המתאר את תופעת קבלת החלטות לאור מידע, ומתאים גם לנו כאן, עם השלומיאליות במגיפה: