כל מי שנולד מת. בסוף

הידעתם שישנו חצי אי במזרח הרחוק הרוסי שבו יש עמק שכל מי ששוהה בו יותר מכמה דקות מת במקום? בחצי האי קמצ’טקה נמצא עמק הגייזרים, הידוע גם בשם “עמק המוות” – והוא אחראי למותם של כ-80 בני אדם ואלפי בעלי חיים – ונאסר לכניסת תיירים.

האי בו נמצא “עמק המוות” הוא ארץ פלאות חורפית, געשית וקטלנית להפליא. בעוד שמראה השלג המכסה את ההרים הסלעיים עשוי להיות יפהפה, מי שיבקר באחד העמקים הקטנים שלו – לא צפוי לחזור משם בחיים. המקום ידוע כבית קברות לבעלי חיים, אך הוא מסוכן גם לבני אדם.

כשהשלג באזור נמס, מגוון בעלי חיים מגיחים בחיפוש אחר מזון ומים, ורבים מהם מוצאים את מותם – מנסיבות שתכף נסביר עליהן – זמן קצר לאחר מכן. כשאלה מתים, טורפים אחרים יוצאים בעקבותם וגם הם מתים במהרה. החלק המצמרר יותר הוא שגופותיהם של בעלי החיים משומרות באזור באופן טבעי ולעיתים קרובות לא ניתן למצוא בהן סימני פציעות או מחלות.

בתחומי חצי האי מתגוררים כ-400,000 איש, רובם רוסים, שכמחצית מהם מתגוררים בעיר פטרופבלובסק-קמצ’טסקי, ואוכלוסייתה של זו מנתה כ-198,000 תושבים בשנת 2002 – אבל איש לא מתקרב לעמק הגייזרים.

האגדה המקומית מספרת ששני ציידים הגיעו לאי בטעות בשנות ה-30 ומצאו שם שממה צחיחה מכוסה בבעלי חיים מתים. לאחר ששהו שם מספר דקות והחלו לחוות כאבי ראש חזקים, הם נמלטו – מה שבסופו של דבר כנראה הציל את חייהם. סיפורם זכה לעניין רב ומחפשי הרפתקאות רבים ביקרו בעמק בשנות ה-40 וה-50, כשלא כולם חזרו משם בחיים כדי לספר. המקומיים מעריכים כי עד היום מתו שם כ-80 בני אדם.

הגרסה הרשמית טוענת שעמק המוות לא התגלה עד 1975. אז הוא נמצא בידי קבוצה של וולקנולוגים בראשות ולדימיר לאונוב. את פניהם קיבלו כמות בלתי ניתנת לתיאור של חיות מתות.

מחקר שנערך בין 1975 ל-1983 קבע כי בעלי החיים באזור מתו עקב תופעה געשית. הר הגעש המקומי פולט תערובת קטלנית של מימן גופרתי, פחמן דו-חמצני, גופרית דו-חמצנית ופחמן דו-גופרתי, אשר מתאספים להם בשפלה של העמק ללא רוחות שיפזרו אותם משם. ציפורים הן בדרך כלל הקורבן הראשון, כשהן מגיעות לשתות את המים בנהר המופשר. לאחר מכן הגופות מושכות אליהן שועלים המגיעים לעמק כדי לצוד – ומביאים איתם טורפים גדולים יותר. כך עוד ועוד בעלי חיים מוצאים שם את מותם. ובכל הנוגע לעניין שימור הגופות – הגזים הקטלניים מונעים את היווצרות החיידקים האחראים לפירוקן.

יש הסבורים כי הגזים בעמק עלולים לגרום לשיתוק חלקי, אולם הדבר טרם אומת. מה שכן אומת הוא שבני אדם המגיעים לאזור סובלים לעתים קרובות מכאבי ראש, חולשה וחום שעלולים להוביל למוות.

בעוד שהרבה מחקרים מדעיים נעשו באזור, סיפורים לא מאושרים על העמק ממשיכים להסתובב להם ברשת, ביניהם סיפור על גופות בעלי חיים שנלקחות לכאורה מהעמק על בסיס קבוע – אם כי אף אחד לא יודע מי אחראי לכך. עוד תעלומה בלתי פתורה מגיעה מאמצע שנות ה-70: לדברי ויקטור דריאגין, תלמידו של ליאונוב שסייע בגילוי העמק, רשויות הצבא הסובייטי ביקרו באזור במסוק, אספו כמה דגימות יוצאות דופן והסתלקו משם.

בין אם הסיפורים הללו נכונים או לא, “עמק המוות” הוא בהחלט מקום מסוכן לביקור. מאחר שהוא סגור למבקרים, ניתן לצפות בו מנקודת תצפית המוצבת במרחק בטוח משם. הדרך השנייה לצפות בטריטוריה הידועה לשמצה היא לקחת סיור במסוק, שממנו ניתן לראות חלקים נוספים של חצי האי המסתורי.