ראשי איגודים רפואיים מוחים על המלצות ועדת סל התרופות

בעקבות פרסום המלצותיה אתמול (ד’) של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2022 להכנסת 128 תרופות וטכנולוגיות עבור כ-200 אלף איש בעלות כוללת של 550 מיליון שקל שהוקצו כתקציב לסל, טוען יו”ר איגוד רופאי בריאות הציבור: “ניתנת עדיפות לטיפולים יקרים עבור מעטים, על פני שירותים חיוניים לציבור הרחב חסר הפנים”. טענות נוספות על העדפות הוועדה הביע גם יו”ר החברה הישראלית בהר”י לחקר וטיפול בהשמנה ד”ר דרור דיקר שמחה על “ההתעלמות החוזרת ממחלת ההשמנה”.

לוועדה, שבראשה עמד פרופ’ יונתן הלוי, הוגשו השנה כ-850 תרופות וטכנולוגיות בעלות של יותר משלושה מיליארד שקל ומהן אישרה ועדת הסל 128 בלבד. כמדי שנה, חלק ניכר מתקציב הסל – כ45% – הופנה לטיפולים במחלות הסרטן וכן לתרופות לטיפול בטרשת נפוצה. המלצות ועדת סל שירותי הבריאות יוגשו לאישור מועצת הבריאות, ולאחר מכן הן צפויות לקבל אישור רשמי של הממשלה.

עם פרסום ההמלצות אמר פרופ’ לוין, יו”ר איגוד רופאי בריאות הציבור: “איגוד רופאי בריאות הציבור מודה לוועדת הסל על פעילותה המקצועית המסורה וקורא לשר הבריאות להבטיח תיקון העיוותים בהקצאת משאבים לבריאות הציבור הרחב. אנו, רופאי בריאות הציבור, חשים שגם השנה לא ניתן ביטוי הולם לצורכי בריאות הציבור בהחלטות ועדת סל התרופות.

“הרפואה הטובה ביותר היא המניעה”, אמר פרופ’ לוין, “אך אין בישראל מנגנון עדכון תקציבי ותקציב צבוע לטכנולוגיות ושירותי מניעה וגילוי מוקדם של בריאות הציבור”.

לדבריו, “ניתנת עדיפות לטיפולים יקרים עבור מעטים, על פני שירותים חיוניים לציבור הרחב חסר הפנים. לא פלא, כי אין ייצוג למקצוע בריאות הציבור בוועדת הסל. כך לדוגמה, השנה לא נכלל חיסון יעיל כנגד חיידק המנינגוקוק הקטלני, חרף המלצות אנשי המקצוע, ולא ניתן מימון להפסקות הריון. על ועדת הסל להוסיף למארג השיקולים את ההוגנות וההשפעה על פערי בריאות ואי שוויון”.

ד”ר דיקר, יו”ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה, מחה אף הוא על ההתעלמות החוזרת לדבריו ממחלת ההשמנה בהמלצות הוועדה. “שנה נוספת שוועדת הסל התעלמה מכ-25% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל, החיה עם מחלת ההשמנה. לחיים עם השמנה יש אפס אפשרויות טיפול תרופתי במסגרת סל התרופות בארץ”, אמר דיקר. “מצד שני, עלויות מחלת ההשמנה בישראל עצומות ומגיעות באופן ישיר ועקיף לסכום לא נתפס של כ-20 מיליארד שקל בשנה”.

לדבריו, “חברי ועדת הסל מעדיפים, שנה אחרי שנה, לתת מענים למחלות משנה שמתפתחות בעקבות ההשמנה, ולא לגעת בשורש התחלואה. הגיע העת שההשמנה תוכר כמחלה פיזיולוגית ולא כאירוע נלווה לסגנון חיים. הגיע הזמן שההשמנה תזכה למענה הולם על ידי המערכת.

“עלויות הטיפול במחלה נופלות על כתפי החולים, שרובם מצויים בשכבות הסוציואקונומיות הנמוכות. זהו מצב של חוסר שוויון חברתי והנצחת סטיגמות בעייתיות בהקשר להשמנה”, ציין והוסיף: “חבל שהחברים בוועדה התעלמו פעם נוספת מכמה אפשרויות טיפול במחלת ההשמנה, שהוגשו בפניהם”.

באיגוד הפסיכיאטריה בירכו על הכנסת התרופות הפסיכיאטריות החדשות לסל התרופות, אך ציינו כי “לצד זאת אנו מצרים שלא ניתן מענה להפרעת קשב במבוגרים, הפרעה קיימת אשר נדרש לה גם מענה תרופתי”.

יו”ר האגודה לזכויות החולה שמוליק בן יעקב, הציג בעיה אחרת הנוגעת לעבודת ועדת הסל. לדבריו, “העובדה שאנו מדברים על החלטות ועדת הסל לשנת 2022 לקראת סוף החודש הראשון של שנת 2022 פוגעת בעשרות אלפי חולים שנאלצו להמתין ארבעה שבועות נוספים ולכן, חשוב לקבוע בחוק את סדרי העבודה של הוועדה, כולל מועד תחילת הדיונים לכל המאוחר בתחילת בחודש אוקטובר והגשת המלצותיה עד לסוף חודש דצמבר. לשם כך יש צורך כי חברי הוועדה ייבחרו לתקופה של ארבע שנים ולא במינוי שנתי כפי שנהוג היום. חשוב לקבוע בחוק את סדרי עבודתה של הוועדה והגשת המלצותיה עד סוף חודש דצמבר”, הדגיש בן יעקב. “אחרת, בריאותם של עשרות אלפי חולים נפגעת”.

האיגוד לרפואה פנימית: “ביטוי הולם לצורכי מאסה רחבה של חולים”

גם יו”ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית, פרופ’ אבישי אליס, בירך על החלטות ועדת סל התרופות: “אנחנו הפנימאים חשים שגם השנה, ניתן ביטוי הולם לצורכי מאסה רחבה מאוד של חולים בהכללת תרופות מגוונות בסל החדש, הן למחלת הסוכרת, הן לאי ספיקת לב, והן לאי ספיקת כליות. התרופות החדשות הללו תאפשרנה בעתיד המיידי והרחוק להתמודד באופן מוצלח יותר עם תחלואות כרוניות שפוגעות באיכות החיים, גורמות לסבל ומדרדרות את המצב הפיזי והנפשי של החולים בהן ומביאות אף לתמותה. האיגוד לרפואה פנימית מודה לוועדת הסל, שנענתה, שנה נוספת, לחלק ניכר מהמלצותיו”.