תעלומת נגיף הקורונה

בסוף החודש שעבר, קהילת המודיעין האמריקאית דיווחה שאין ברשותה מספיק מידע כדי להכריע האם מקור נגיף הקורונה במעבדה בסין. גורמים רשמיים בארה”ב אמרו שרק סין יכולה לסייע בפתרון השאלות בנוגע למקורו האמיתי של הנגיף שהרג עד עתה יותר מ-4.5 מיליון בני אדם ברחבי העולם, אם תספק מידע כמו דגימות קליניות ונתונים אפידמיולוגיים על המקרים המוקדמים ביותר שהתגלו אצלה.

הנשיא האמריקאי ג’ו ביידן אמר כי וושינגטון ובעלות בריתה ימשיכו ללחוץ על סין לקבלת תשובות, שכן יש לה מידע קריטי על מקורות המגיפה, “אך מההתחלה פקידי ממשל בסין פעלו כדי למנוע מחוקרים בינלאומיים וחברים בקהילת בריאות הציבור העולמית לגשת אליו”. בתגובה, שגרירות סין בוושינגטון פרסמה הודעה בה נאמר שהדו”ח שקרי, שסין לא עיכבה את החקירה ושמציאת מקור הנגיף הוא עניין מדעי שצריכים לעסוק בו מדענים ולא מומחי מודיעין. סין טענה שהדו”ח מטיל את האשמה על סין, ואילו וושינגטון נמנעה לחקור את האפשרות שמקור הנגיף בארה”ב.

סין לעגה לתיאוריה לפיה נגיף הקורונה יצא ממעבדה בווהאן, העיר שבה הופיעו חולים במחלה בסוף שנת 2019, מהם התפתחה המגיפה העולמית, והעלתה תיאוריות אחרות. למשל, שהנגיף חמק ממעבדה בבסיס צבאי במרילנד באותה שנה.

צוות בראשות ארגון הבריאות העולמי ששהה ארבעה שבועות בווהאן ובסביבתה דחה את התיאוריה שמקור הנגיף במעבדה. אולם, הדו”ח שפרסם הארגון במשותף עם מדענים סינים הואשם בכך שלא היו מספיק ראיות שתמכו במסקנה זו.

בתחילת המגיפה, ארגוני המודיעין של ארה”ב תמכו בהסבר שמקורו של הנגיף בטבע ושהוא עשה קפיצה טבעית מחיה לאדם, אולם אין תימוכין חד-משמעיים לכך שהנגיף התפשט באופן נרחב וטבעי בקרב חיות בר.

זוכה פרס נובל:  תוצאה של ניסיון לייצר חיסון נגד איידס

בתחילת המגיפה, נשיא ארה”ב לשעבר טראמפ אמר שייתכן שמתמחה במעבדת הוירולוגיה בווהאן גרם בשגגה לנגיף לחמוק מהמעבדה. בהמשך, “פוקס ניוז” ציטטו מקור בעילום שם שטען ש”חולה אפס” היה עובד מעבדה בווהאן שנדבק בטעות והפיץ את המחלה בעיר.

באפריל 2020, המדען הצרפתי זוכה פרס נובל לוק מונטנייה טען שנגיף הקורונה היה תוצאה של ניסיון לייצר חיסון נגד נגיף האיידס. מונטנייה, אחד ממגלי נגיף HIV, טען שהגנום של נגיף הקורונה מכיל אלמנטים מהגנום של נגיף HIV  ושל חיידק המלריה. הוא אף טען שהחיסונים נגד קורונה מסוכנים יותר מהמחלה. מדענים רבים, כולל עמיתים  לשעבר של מונטנייה, שללו את הטענה. מסתבר שאחרי הזכייה בפרס נובל, מונטנייה הפך למתנגד חיסונים, לתומך בהומאופתיה, והמליץ על טיפול באנטיביוטיקה כדי לרפא אוטיזם.

בחודש מארס 2021 פרסם ה-WHO תוצאות של חקירה בת כמה חודשים על מקור הנגיף ומוצאו כאשר החקירות נעשו בשיתוף פעולה עם מדענים סינים. מסקנת מחברי הדו”ח היתה שזליגת הנגיף מחיות בר לבני אדם היא ככל הנראה המסלול האפשרי ביותר, בעוד שהטיעון בדבר תאונת עבודה במעבדה נראה “בלתי סביר באורח קיצוני”. אלא שדו”ח זה כקודמיו אינו משכנע, טענו החוקרים. יתר על כן, במדינות רבות נמתחה ביקורת על דו”ח ה-WHO על כך שהוא “חסר שקיפות וחסר נתונים רבים”. ממשל ארה”ב ועוד 13 ממשלות פרסמו הודעות רשמיות לפיהן הן מודאגות מאוד מממצאי ה-WHO הבלתי משכנעים.

מכתב המומחים ב-Science

בחודש מאי 2021 פורסם בכתב העת המדעי Science  מכתב של 18 מדענים מוערכים ובו קראו להמשיך ולהעמיק בחקירות בדבר מקורו ומוצאו של הנגיף SARS-Cov-2 מחולל מגיפת הקורונה שפרצה בעולם בסוף שנת 2019 ועדיין ממשיכה להשתולל במדינות רבות.

במכתב נאמר כי יש אמנם שתי תיאוריות מרכזיות על מקור הנגיף – האחת שהוא חמק בתאונת עבודה במעבדת מחקר בסין והאחרת שהוא זלג באופן טבעי מבעלי חיים – ושתי התיאוריות הללו נותרו עד היום בגדר אפשריות למרות שעברה כבר למעלה משנה ומחצה מאז שהתפשטה המחלה. הצורך לדעת כיצד ומהיכן בדיוק הופיעה המחלה הזאת הוא קריטי על מנת לבנות אסטרטגיות גלובליות שייתנו מענה הולם לסיכון להתפרצויות עתידיות, כתבו החוקרים.

בין 18 המדענים הללו בלטו במיוחד פרופ’ ג’סי בלום, חוקר בתחום הסרטן ממכון פרד הצ’יסון בסיאטל; פרופ’ אקיקו איווסקי, אימונולוג באוניברסיטת ייל; פרופ’ רלף בריק, אפידמיולוג ומיקרוביולוג מאוניברסיטת צפון קרוליינה שעוסק כבר כמה עשורים בחקר משפחת נגיפי הקורונה; ופרופ’ מרק ליפשיץ, מומחה למחלות מידבקות ואפידמיולוג, מנהל המרכז לחקר הדינמיקה של המחלות המידבקות בבית הספר לבריאות הציבור ב”הרווארד”, שמשתמש במודלים מתמטיים לחקר העברת המחלות הזיהומיות בין בני אדם. בנוסף, חתומים על המכתב מומחים בפסיכיאטריה, ביולוגיה חישובית, אבולוציה, אימונולוגיה תרפויטית, ביו-אינפורמטיקה, ביולוגיה אינטגרטיבית, גנטיקה ומיקרוביולוגיה מארה”ב, קנדה, בריטניה ושווייץ.

פרופ’ בלום ציין כי “לרוב, בדיון שמתנהל עדיין על מקורו ומוצאו של הנגיף, מתבטאים בעלי הדעה במילים ‘אני חושב ש…’ ורק קבוצה קטנה מאוד של אנשים חשים ביטחון בהצגת הטיעון והדעה שלהם”. פרופ’ בלום הוא המחבר הראשון של המכתב ומחקריו עוסקים באבולוציה של נגיפים. “כל מי שמצהיר ברמה גבוהה של ביטחון לגבי העניין הזה מותיר מאחור אפשרות כיצד לפעול עם הראיות הזמינות כעת”, אמר.

מחברי המכתב תבעו לפיכך חקירה הולמת של הסוגיה המטרידה ודרשו כי תתנהל בשקיפות מלאה, באופן אובייקטיבי, על סמך נתונים ממשיים ומלאים, בליווי צוות רחב של מומחים כאשר הממצאים יהיו נושא לבחינה עצמאית על מנת למזער את ניגודי העניינים של משתתפי החקירה. החקירה, לדרישתם, חייבת להיות מקיפה, ממושכת, יסודית ומעמיקה.

בהמשך, כתב העת Nature פרסם ביוני 2021 מאמר עם טיעונים מדעיים לכך שנגיף הקורונה חמק ממעבדה בסין ולא עבר באופן טבעי מחיה לבן האדם.

דליפת מעבדה או מקור טבעי

למדענים אין מספיק ראיות לגבי מקור הנגיף כדי לשלול את השערת דליפת המעבדה, או להוכיח את האלטרנטיבה שלנגיף יש מקור טבעי. חוקרים רבים למחלות זיהומיות מסכימים כי התרחיש הסביר ביותר הוא שהנגיף התפתח באופן טבעי והתפשט מעטלף ישירות לאדם או דרך חיית ביניים. רוב המחלות הזיהומיות החדשות מתחילות אצל חיות, כפי שנראה עם HIV, מגיפות שפעת, התפרצויות אבולה ונגיף הקורונה שגרם למגיפת ה-SARS החל משנת 2002 והתפרצות MERS החל בשנת 2012.

עטלפים הם נשאים ידועים של נגיף הקורונה, ומדענים קבעו כי הגנום של SARS-CoV-2 דומה ביותר לזה של RATG13, נגיף קורונה שנמצא לראשונה בעטלף מסוג Rhinolophus affinis במחוז יונאן בדרום סין בשנת 2013. אך הגנום של RATG13 זהה רק ב-96% לזה של SARS-CoV-2, וטרם נמצא נגיף דומה יותר לנגיף הקורונה שעבר לבני אדם.

למרות שדליפות מעבדה מעולם לא גרמו למגיפה, היו דליפות שגרמו להתפרצויות קטנות ומתועדות היטב. דוגמה רלוונטית אירעה בשנת 2004, כאשר שני חוקרים נדבקו באופן עצמאי בנגיף הגורם ל-SARS במעבדה וירולוגית בבייג’ינג שבדקה את המחלה, והפיצו את הזיהום לשבעה אנשים נוספים.

באופן תאורטי, הנגיף יכול היה להגיע ממעבדה בכמה אופנים. חוקרים אולי אספו נגיפים מבעלי חיים כדי לשמור אותם במעבדה ולחקור אותם, או שהנדסו גנום של קורונה. בתרחישים אלה, ייתכן שאדם במעבדה נדבק בטעות או בכוונה מהנגיף, ואז הפיץ אותו לאחרים. אין כרגע הוכחות ברורות לתמיכה בתרחישים אלה, אך הם אינם בלתי אפשריים.

אחד הטיעונים התומכים בתיאוריה שהנגיף מקורו במעבדה הוא שיותר משנה וחצי אחרי פרוץ המגיפה, לא נמצא עדיין קרוב משפחתו הקרוב ביותר של SARS-CoV-2 בבעלי חיים. טיעון נוסף הוא שאין זה מקרה שמקרה הקורונה הראשון זוהה בווהאן, שם, כידוע, נמצאת מעבדה מובילה החוקרת נגיפי קורונה.

כמה תומכי תאוריית דליפת המעבדה טוענים כי הנגיף מכיל תכונות יוצאות דופן ורצפים גנטיים המעידים על כך שהוא תוכנן על ידי בני אדם, ויש הטוענים שהנגיף מתפשט בקרב אנשים כל כך בקלות כי הוא כנראה נוצר מתוך כוונה זו. לפי טענה נוספת, הנגיף נוצר מנגיפי קורונה שנמצאו במכרה שאינו בשימוש, שם אספו חוקרי מכון ווהאן דגימות מעטלפים בין השנים 2012 ל-2015.

ומה אומרים על טיעונים אלה חוקרי מחלות זיהומיות וביולוגים אבולוציוניים?

האם זה חשוד שאף בעל חיים לא זוהה כמעביר את הנגיף לבני אדם? מחקרים למציאת מקור התפרצות מגיפות הם מסובכים ואורכים לפעמים שנים רבות, ולחלק מהמגיפות לא נמצא המקור מעולם. לדוגמה, נדרשו 14 שנים כדי למצוא את מקור מגיפת ה-SARS, שהחלה בנגיף בעטלפים שהתפשט לבני אדם, ככל הנראה דרך חיה שנקראת זבד. עד היום לא בודדו נגיף אבולה שלם מאף חיה באזור שבו היתה התפרצות של המחלה.

חוקרים בסין בדקו יותר מ-80,000 חיות בר ומבויתות כדי לגלות אם נדבקו בנגיף, ואף אחת מהן לא היתה חיובית, אולם המספר זה הוא חלק זעיר מבעלי החיים במדינה.

האם זה חשוד שהמכון הוירולוגי נמצא בווהאן, מקופ התפרצות המגיפה? מעבדות וירולוגיה נוטות להתמחות בנגיפים סביבם, והמכון הוירולוגי בווהאן מתמחה בנגיף קורונה כיוון שנגיפים רבים נמצאו בסין ובסביבתה. דוגמאות למעבדות אחרות המתמקדות במחלות ויראליות אנדמיות הן מעבדות שפעת באסיה ומעבדות קדחת דנגי באמריקה הלטינית. חוקרים מציינים כי התפרצות נגיף הקורונה בווהאן אינה מפתיעה, כיוון שהיא עיר בת 11 מיליון בני אדם באזור רחב יותר שבו נמצאו נגיפי קורונה. יש בעיר שדה תעופה, תחנות רכבת ושווקים שמוכרים סחורות וחיות בר המועברות לשם מרחבי האזור. כלומר, הנגיף עלול להיכנס לעיר ולהתפשט במהירות.

לפי דיווח מודיעיני מארה”ב, שלושה אנשי צוות מהמכון בווהאן היו חולים בנובמבר 2019, בטרם דווח על המקרים הראשונים של קורונה בסין. אולם, מהימנות הדיווח שנויה במחלוקת.

האם לנגיף יש תכונות המצביעות על יצירתו במעבדה? מספר חוקרים בדקו האם התכונות של SARS-CoV-2 מעידות כי הוא הונדס ביולוגית. צוות מקליפורניה, אחד הצוותים הראשונים שעשו זאת, קבע כי הדבר אינו סביר מכמה סיבות, כולל היעדר סימנים למניפולציה גנטית.

האם נכון ש- SARS-CoV-2 הונדס כיוון שהוא מושלם לגרימת מגיפה? מדענים רבים אומרים שלא. זה שהנגיף מתפשט בקרב בני אדם לא אומר שהוא נועד לעשות זאת. הנגיף גם מידבק מאוד בקרב חורפנים ושלל יונקים אחרים. בנוסף, בתחילת המגיפה הוא היה פחות מידבק, ווריאנטים מאוחרים יותר שהתפתחו ברחבי העולם היו מידבקים יותר.

ומה לגבי דגימות הדם שנאספו מעובדי המכרה בסין? חוקרים מהמכון הוירולוגי בווהאן אספו מאות דגימות מעטלפים שחיו במכרה בין 2012 ל -2015, לאחר שכמה כורים שעבדו שם חלו במחלת נשימה לא ידועה. בשנה שעברה דיווחו חוקרים כי דגימות הדם שנלקחו מהכורים נמצאו שליליות לנוגדנים כנגד SARS-CoV-2. בנוסף, החוקרים במעבדה זיהו בעטלפים כמעט 300 נגיפי קורונה, אולם אף לא אחד מהם היה SARS-CoV-2. גם בבדיקה של ארגון הבריאות העולמי, החוקרים טענו שגידלו רק שלושה נגיפי קורונה במעבדה ואף אחד מהם אינו קשור קשר הדוק ל-SARS-CoV-2.

למרות שעובדי ארגון הבריאות העולמי לא בדקו את המקפיאים במכון, המספר הנמוך של גנומים ותרביות אינו מפתיע את הוירולוגים משום שרמות הנגיפים נוטות להיות נמוכות בבעלי החיים, ונגיפים מתכלים לעתים קרובות בצואה, ברוק ובטיפות דם. בנוסף, כאשר חוקרים רוצים ללמוד או לשנות גנטית נגיפים, הם צריכים לשמור אותם בחיים על ידי מציאת תאי בעלי חיים המתאימים לנגיפים, והדבר מהווה אתגר.

משום כך, אם אכן SARS-CoV-2 הגיע מהמכרה בסין, חוקרי המכון היו צריכים להתגבר על כמה אתגרים טכניים רציניים, לשמור על המידע בסוד כמה שנים תוך כדי שהם מטעים את החוקרים של ארגון הבריאות העולמי. אין עדות לכך שזה קרה, אך אי אפשר לשלול זאת.

לסיכום, הקהילה המדעית קוראת להעמיק ולהגביר את החקירה על מוצא הנגיף. הצהרות והיגדים קודמים בסוגיה זאת העניקו משקל ותמיכה באחת מהתיאוריות הנ”ל על פני האחרת, אבל אין עד כה קביעה חד משמעית איזו היא הנכונה.

Note: This article have been indexed to our site. We do not claim legitimacy, ownership or copyright of any of the content above. To see the article at original source Click Here

Related Posts
HIMSSCast: Using EHRs to confront the opioid crisis thumbnail

HIMSSCast: Using EHRs to confront the opioid crisis

Electronic health records systems are at the core of health IT. They are essential tools in the delivery of healthcare. Further, they can be used to help solve complex healthcare problems. This HIMSSCast podcast focuses on how EHRs can be used to fight the opioid crisis in the United States. The guest is David Bucciferro
Read More
Selfiee Movie Review: Akshay Kumar and Emraan Hashmi Are In Their Elements In This Mass Entertainer That Seems Too Smitten By Its Stars thumbnail

Selfiee Movie Review: Akshay Kumar and Emraan Hashmi Are In Their Elements In This Mass Entertainer That Seems Too Smitten By Its Stars

After a series of lacklustre performances, Kumar is back with his swag, while Hashmi puts in a spirited performance. Director: Raj MehtaWriters: Rishabh Sharrma (screenplay and dialogue), Sachy (story)Cast: Akshay Kumar, Emraan Hashmi, Diana Penty, Nushrratt Bharuccha, and others Rating: 3/5 Superstar Vijay Kumar is shooting in Bhopal. For the climax scene, he urgently needs
Read More
EMA Backs New Antibiotic for Complex Bacterial Infections thumbnail

EMA Backs New Antibiotic for Complex Bacterial Infections

Please enable cookies. Error 1005 Ray ID: 88c57aff48e73bf8 • 2024-05-31 08:09:12 UTC What happened? The owner of this website (www.medscape.com) has banned the autonomous system number (ASN) your IP address is in (47583) from accessing this website. Was this page helpful? Thank you for your feedback! Cloudflare Ray ID: 88c57aff48e73bf8 • Your IP: 185.124.111.116 •
Read More
Leidos-led consortium wins $329.6 million Australian Defence Force digital health platform contract thumbnail

Leidos-led consortium wins $329.6 million Australian Defence Force digital health platform contract

A consortium led by systems integrator Leidos has secured a $329.65 million contract to roll out a comprehensive new digital health capability for the Australian Defence Force by July 2028. Leidos and Australian companies MediRecords, Coviu and Nous Group joined in the consortium bid to ​​deliver the ambitious technologies, including an EMR, telehealth, ePrescribing, practice…
Read More
CSRI, eHealth Exchange partner up for TEFCA thumbnail

CSRI, eHealth Exchange partner up for TEFCA

eHealth Exchange this week announced that it will be partnering with the Consortium for State and Regional Interoperability – comprising the largest nonprofit health data networks in the U.S. – in its anticipated role as a Qualified Health Information Network. WHY IT MATTERS As one of the nation's oldest and largest health information networks, eHealth
Read More
Index Of News
Total
0
Share