מחכים ל-SpFN

בארה”ב מתנהל כעת מחקר לפיתוח חיסון אוניברסלי לקורונה שיהיה יעיל נגד גרסאות עתידיות של הנגיף. המחקר מתקיים בשלוש אוניברסיטאות בארה”ב, וצבא ארה”ב השלים לאחרונה ניסוי שלב 1 של חיסון אוניברסלי לקורונה משלו. לדברי מומחים שצוטטו השבוע באתר החדשות CNET, סוגי החיסונים שנמצאים בפיתוח עשויים לעזור גם נגד מחלות נגיפיות אחרות כמו שפעת ואבולה.

לצד היעילות והבטיחות של החיסונים נגד קורונה והגנתם מפני מחלה קשה, אשפוזים ומוות, הם גם סובלים ממגבלות שונות, בעיקר חוסר יכולת להתמודד עם וריאנטים של הנגיף, צורך במתן מספר חיסונים וזריקות בוסטר. זו הסיבה לכך שכמה מהמדענים המובילים בארה”ב החלו לעבוד על טכנולוגיית חיסונים חדשה ושאפתנית – המחקר אמנם בתחילת הדרך אך התקווה היא שהחיסונים האוניברסליים יפעלו נגד כל הווריאציות הידועות והלא ידועות של הנגיף ונגד מספר סוגי נגיפים בבת אחת, בעיקר נגיפים שעלולים לגרום למגיפה.

המאמץ לפיתוח חיסון אוניברסלי החל בסתיו האחרון כאשר הממשל בארה”ב הקצה 36 מיליון דולר לשלוש אוניברסיטאות בארה”ב (אוניברסיטת ויסקונסין, אוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה, ובית החולים בריגהאם אנד וימנ’ס במסצ’וסטס) כדי לפתח חיסונים להגנה מפני סוגים מרובים של נגיפים והוריאנטים שלהם.

גם צבא ארה”ב מפתח חיסון אוניברסלי על ידי הצמדת חלבוני ספייק שונים של קורונה לחלבון בשם פריטין. בחודש שעבר, מחקרים פרה-קליניים במכון המחקר של צבא וולטר ריד הראו שחיסון הספייק-פריטין נגד קורונה (SpFN) מייצר תגובה חיסונית חזקה ועשוי גם לספק הגנה רחבה מפני וריאנטים של קורונה מסוג SARS-CoV-2 ואחרים. בנוסף, הצבא עובד על פיתוח חיסוני שפעת אוניברסליים ועל ניסויים קליניים בחיסונים נגד אבולה.

היועץ הרפואי הראשי של הבית הלבן, ד”ר אנתוני פאוצ’י, התייחס לאחרונה לחשיבותו של חיסון אוניברסלי להגנה מפני כל הוריאנטים של הקורונה. בראיון ל-NBC, אמר פאוצ’י: “אנחנו רוצים חיסון פאן-קורונה על המדף כדי להגיב למגיפה הנגיפית הבאה. בסופו של דבר, אנחנו רוצים לקבל חיסון שמכסה הכל”.

החיסונים הנוכחיים (פייזר, מודרנה) נגד קורונה משתמשים ב-mRNA  כדי לבנות חסינות, והחיסון של ג’ונסון אנד ג’ונסון משתמש בנגיף rhinovirus לא מזיק כדי לאמן את מערכת החיסון להגיב לנגיף קורונה. SpFN נוקט בגישה שלישית: הוא משתמש בספייק של הנגיף כדי לדרבן את ההגנה של הגוף מפני קורונה. החיסון מעוצב כמעין כדורגל עם 24 פאות. ניתן להצמיד ספייקים של וריאנטים רבים של הנגיף לכל אחת מהפאות וכך להתאים את החיסון לזנים חדשים בעת שהם צצים.

לחיסון SpFN יש דרישות אחסון וטיפול פחות מגבילות מאשר אלו של חיסוני החברות מודרנה ופייזר, מה שמאפשר להשתמש בו במגוון רחב יותר של מצבים. ניתן לאחסן אותו עד חודש בטמפרטורת החדר ובטמפורה של 2-7 מעלות  למשך חצי שנה, לעומת חיסון “פייזר” שדורש קירור של מינוס 70 מעלות. כמו כן, החיסון של הצבא האמריקאי ניתן בשתי זריקות, בהפרש של 28 ימים. זריקה שלישית ניתנת לאחר שישה חודשים.

בינתיים, הושלמו בהצלחה ניסויים בבעלי חיים וניסוי שלב 1 בבני אדם הסתיים בדצמבר. נותר עדיין להשלים את שלבים 2 ו-3 של ניסויים בבני אדם, בהם הבטיחות והיעילות של החיסון החדש יושוו לאפשרויות החיסון הנוכחיות.