עתירה לבג”ץ: להסדיר חובת עדכון רפואי למשפחות אסירים מאושפזים

משפחות אסירים ועצורים, המאושפזים בבתי חולים בישראל, אינן מקבלות עדכון בנוגע למצב הבריאותי של יקיריהן. זאת, לנוכח היעדר נהלים המחייבים את שב”ס והסגל הרפואי בבתי החולים לעשות כן. כך עולה מעתירה לבג”ץ שהגישו בתחילת השבוע (א’) רופאים לזכויות אדם והמוקד להגנת הפרט. העתירה, שהוגשה באמצעות עו”ד תמיר בלנק ועו”ד נדיה דקה, דורשת לחייב את הרשויות לנסח נהלים כתובים שיסדירו חובת עדכון משפחות על ידי גורם רפואי באשר למצב הרפואי של אסירים ועצורים המאושפזים במוסדות רפואיים, שמחוץ לכותלי בתי הכלא.

העתירה הוגשה על רקע עשרות מקרים שהתקבלו בשנה האחרונה מאסירים ובני משפחותיהם על כך שלא קיבלו עדכונים רפואיים מהצוותים הרפואיים, שב”ס והצבא בנוגע למצב הרפואי של הכלואים במהלך אשפוזם. בעתירה מתוארים 11 מהמקרים של אסירים ועצירים, ישראלים פלסטינים ובני משפחותיהם, שפנו בתלונה לארגונים. המגבלות המוטלות על כלואים, מתוקף ריצוי עונשם, אינן מאפשרות להם לעדכן באופן עצמאי את משפחותיהם במצבם הרפואי לפני ובמהלך אשפוזם בבית החולים.

במקביל, על פי העתירה, הצוותים הרפואיים נמנעים ברוב המקרים מלקשר בין אסירים מאושפזים למשפחותיהם, ולא מסכימים למסור מידע לבני משפחה שיזמו אליהם פנייה, אלא רואים עצמם כפופים להנחיות שב”ס. לפי העתירה, העדר האפשרות לקבל עדכון מגביר את חששותיהם של בני המשפחה לגורל יקיריהם, מעצים את תחושת הבדידות והחרדה של המטופלים המאושפזים לבדם בבית חולים ופוגע בסיכויי ההחלמה.

בעתירתם דורשים הארגונים משב”ס, משרד הבריאות והצבא לקבוע ולפרסם נהלים כתובים הנוגעים לעדכון רפואי של אסירים ועצירים במהלך אשפוז במתקנים רפואיים, שאינם שייכים לשב”ס. עוד דורשת העתירה לקבוע הסדרים המאפשרים קשר מיידי ושוטף בין הכלואים למשפחותיהם ובין המשפחות לצוות הרפואי, וכן לאפשר למשפחות או לאסירים להיות שותפים בקבלת החלטות רפואיות.

מרופאים לזכויות אדם והמוקד להגנת הפרט נמסר: “העתירה נוגעת לזכות אנושית ובסיסית של משפחה להיות שותפה ומודעת לגורל יקיריה ובזכות הכלוא להיות נתמך ולהסתייע במשפחתו. העדר נהלים ייחודיים באשר לעדכון משפחות על המצב הרפואי של אסירים המאושפזים בבתי החולים גורם למצב בו כלואים מועברים מבתי הכלא לאשפוז, לעתים במצב של סכנת חיים, בלי שמשפחותיהם יכולות לקבל כל מידע לגבי מצבם. מצב זה מותיר את המשפחות חרדות למצב בניהם, מקשה על הצוותים הרפואיים לפעול בהלימה לערכי חוק זכויות החולה ומשאיר את הכלואים ללא תמיכת קרוביהם. זהו מצב בלתי נסבל והגיע העת לגרום לכל הרשויות שהנושא באחריותן להסדיר את הנהלים, כך שזכותם הבסיסית של האסירים ומשפחותיהם תישמר”.